בע"ה

"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ-לֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".

בראשית פרק מה פסוק ח

רשימה לפרשת ויגש / צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי)

הרב שלמה וולבה, בספרו שיעורי חומש, כותב בשם הסבא מקלם, שמצד אחד הכל נתון ל"בחירה" של בני אדם, אבל מן השמים, ההשגחה משתמשת דווקא במעשי בני אדם כדי להוציא לפועל את רצון ההשגחה. יוסף חלם את חלומותיו והאחים רצו להתפטר ממנו ומחלומותיו, והם גרמו לכך שהחלומות יתקיימו.

ממשיך וכותב הרב וולבה:

"גם אנחנו יכולים לראות את ההנהגה הזו. למשל שדוקא מיד אחרי השואה הגוים החליטו שמגיע ליהודים את ארץ ישראל, ונתנו להם מדינה… זה מנפלאות ההשגחה. הנוצרים אינם ישנים  בלילה בגלל המדינה הזו,  הלא במשך השנים הנוצרים טענו שהכלל ישראל כבר אינו העם הנבחר… ועכשיו לפתע עם ישראל קם לתחיה, ויש לו מדינה…" (עמ' שמא).

באורח פרדוקסלי, דווקא השואה היתה הזרז לגאולת ישראל. בזכותה אומות העולם העניקו לנו מדינה.

ברשימתי הפעם אביא קטע על שימוש בספרים כמגן ללוחמים, מזכרונותיו של אבא קובנר, מפקד המחתרת היהודית בוילנה. סיפור שאפשר לצקת לו משמעות מעבר למסופר בו.

אין רצוני לעסוק כעת בדמותו הייחודית של אבא קובנר, רק אציין שהיה צאצא למשפחת רבנים מיוחסת*.

התאריך: ספטמבר שנת 43.

היום הוא האחרון לפני חיסול גיטו וילנה, המחתרת היהודית קוראת להתנגדות חמושה לטרנספורט. אבא קובנר מתאר את עמדת הלוחמים מאחורי חלון הפרוץ של הספריה הציבורית 'מפיצי השכלה', כאשר מן הספרים עשו עמדות ירי.

בערימת הספרים התערבבו ספרי השכלה וספרות חול יחד עם כרכים של ש"ס וילנא, שהגיעו מספריית  'סטראשון'. אלו ואלו משמשים כמגן ללוחמים.

מתוך ספר "על הגשר הצר". מחבר: אבא קובנר. תל אביב, ספריית הפועלים, תשמ"א 1981 עמ' 130.

לקריאת העמוד המלא ראו נא כאן.

אני רואה בסיפור-מעשה זה כמציין את האחדות מפני המציק ושותפות גורל שבין היהודים. ספרים המייצגים קהלים שונים, שאינם מתחברים יחד בחיי היום-יום, אך שותפים לגורל ולייעוד אחד בעת צרה [!].

שימוש בספרים כמייצגים אנשים, מצאתי בסיפור הבא:

מתוך ספר "רבי יעקב עמדין". מחבר: אברהם ביק. ירושלים, מוסד הרב קוק,  תשל"ה

אם יורשה לי, הקטן, אוסיף ואומר, השואה איחדה את כל היהודים, כי הנאצים ימ"ש לא הבדילו בין דתי לחילוני, בין ציוני לאנטי-ציוני. הכוח המלכד הזה הביא לנו את המדינה ואנחנו צריכים לשמור עליו ולטפחו מעל ואחרי כל המחלוקות.

שבת שלום

אבישי

——————————–

• אילן היוחסין של משפחת קובנר מגיע עד רבי שמשון מאוסטרופלא, שנהרג על קידוש ה' בשנת ת"ח.

  רשימת היוחסין. דף מתוך ספר "מעבר לגשמי: פרשת חייו של אבא קובנר", מאת דינה פורת. תל אביב, עם עובד-יד ושם, 2000

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

בע"ה

יעקב אבינו לא מת *

רשימה לפרשת ויחי

שער הספר "זרע יעקב". [נאווידוואהר] : [חמו"ל], [תקס"ג 1803?]. ‬עותק ספריית הרמב"ם

כך הם גם סדרת ספרי "זרע יעקב" על הנ"ך שכתבם הרב יעקב בן חיים פייביש הכהן, שכיהן כרב  בוויסטניץ, פלך הורדנא (ליטא).

הביבליגרף המומחה לדפוסי רוסיה-פולין, ומי שכיהן כספרן ראשי בספריית חב"ד, ר' חיים ליברמן כתב מחקר זוטא על ספר "זרע יעקב", שלו העניק את התואר: "הספר העברי הראשון שנדפס במדינת ליטא". המחקר הוא פרק מספרו אהל רח"ל (חלק ראשון עמ' 338- 341)  ראו נא כאן.

אני מבקש להסב תשומת לבכם לפרט שולי שעולה משער הספר.

המחבר קרא לסדרת ספריו "זרע יעקב", כי נותר ללא זרע של קיימא !

"אמנם שהיה לבי יהגה אימה ופחד, כי יבואוני אלקים במשפט כמאמר ר' יוחנן בשם ר' שמעון ב"י כל מי שאינו מניח בן ליורשו השם מלא עליו עברה. ועל דא ארכבותי דא לדא נקשן… ואקרא כל חיבורי על תנ"ך בשם זרע יעקב…"

סימוכין לכך אפשר לקרוא בהסכמה שניתנה לו על ספר תהלים, הראשון בסדרה זו, שנדפס בשנת תקמ"ח (1788).

"… וזה שמו אשר יקרא לו זרע יעקב כי היא תולדותיו וזרע יעקב יכבדוהו…"

לכאורה, היה ראוי להוסיף ספר זה לרשימת  "שם ושארית: ספרים שנתחברו משום שמחבריהם היו חשוכי בנים", שפרסם  אברהם יערי בספרו "מחקרי ספר" (ירושלים תשי"ח 1958).

לכאורה, כי לסיפור זה סוף טוב. נולד למחבר ילד לעת זקנותו, ושם הספר נשאר כפי שעלתה מחשבה לפניו בתחילה.

וכך הוא מספר בשער ספרו הנ"ל:

" אך כהיום אודה את ה' שזכיתי לעת זקנתי שנולד לי בן במז"ט וקראתי את שמו גרשון יוסף, כה אזכה לגדלו לתורה ולתעודה… וכעת אעפ"כ לא שניתי בשמו לקרוא כל הספרים בשם ז"י (=זרע יעקב)…"

————————————

* יעקב אבינו לא מת 

דרשו חכמינו על יעקב אבינו, שעודנו חי, כי יש לו המשך על ידי זרעו וצאצאיו הקרויים על שמו.

אמר רבי  יוחנן: יעקב אבינו לא מת !

אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? [=האם בחינם ספדו הספדנים וחנטו החונטים וקבו הקוברים?]

אמר לו:  מקרא אני דורש, שנאמר (ירמיהו ל, י) "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם"  – מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים! (מסכת תענית דף ה:)

הערה ב"ב:

שער עותק "זרע יעקב" על משלי המופיע במאגר אוצר החכמה שונה מהשער שמופיע בעותק ספריית הרמב"ם ובעותק ספריית חב"ד (-במאגר hebrewbooks).

יש לציין שעותק אוצר החכמה הוא עותק צילום ולא מקור. נוספו לו דפי הנצחה בסופו.

לעותק זה צורפו כל ההסכמות שניתנו על ספרי זרע יעקב בסדרה (תהלים, קהלת) וכנראה אינן מופיעות בעותק המקורי (חלק מהסכמות מופיעות בגופן חדש ולא בצילום!).

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

בע"ה

"אותות ומופתים באדמת בני חם"

רשימה לפרשת שמות

ספר שמות הוא ספר הניסים והפלאות. בפרשתנו משה מוכיח לפרעה באותות ובמופתים כי א-לוהים שלחו להוציא את בני ישראל ממצרים. בהמשך נגיע לעשר המכות ועוד היד והזרוע נטויה.

מסורת הנסים שזורה בקורות עמנו ורבים הם הסיפורים על מופתים שנעשו לאבותינו.

הרשימה השבועית תעסוק ברבי לוי חדאד, מחכמי ג'רבא, שסיפורי מופת שזורים בדמותו.

שער הספר "שבות יהודה", פירוש על המכילתא.  ה"מכילתא" הוא מדרש תנאים קדום על ספר שמות.
הפירוש נכתב על ידי רבי יהודה נג'אר, חכם תוניסאי ידוע (נפטר בשנת תק"ץ 1830). דפוס ליוורנו תקס"א 1801. עותק ספריית הרמב"ם

לדמותו של רבי נסים חדאד התוודעתי בדרך מקרה. בעקבות בדיקה של רישומי בעלות בכתב ערבית-יהודית על ספר "שבות יהודה".

רישומים אלו מופיעים בצילום למעלה כשהם ממוסגרים בקו סגול. וזה לשונם:

1.

האד֗ אלמכילתא מתאע רבי נסים חדאד יצ"ו ניר"ו ס"ט

ואלד֗ יאכד֗ו ומא יירדוש למולה יקטע ביה מה פיה אכי"ר ע"ה

שמעון חדאד יצ"ו ניר"ו ס"ט

 2.

האד֗ אלמכילתא מתאע רבי נסים חדאד ושל שמעון חדאד יצ"ו ושל הא[?] חדאד יצ"ו ושל לוי חדאד יצ"ו ס"ט

ותרגומם לעברית:

1.

זאת המכילתא של רבי נסים חדאד יצ"ו ניר"ו ס"ט

והלוקחו ואינו מחזירו לבעליו יפסק עליו מה שבו אכי"ר ע"ה

שמעון חדאד יצ"ו ניר"ו ס"ט

2.

זאת המכילתא של רבי נסים חדאד ושל שמעון

חדאד יצ"ו ושל הא[?] חדאד יצ"ו ושל לוי חדאד יצ"ו ס"ט

[הפענוח והתרגום בידיו האמונות של הרב עזרא קורח נר"ו]

נסיתי לבדוק מי אם אותם חכמים בני משפחת חדאד המנויים כאן: נסים, שמעון ולוי.

באתר "תוניסיה  מורשת" מופיעה בין שושלות הרבנים גם שושלת משפחת חדאד.

התמונה לקוחה מאתר "תוניסיה מורשת" והיא מלווה את כל מדור שושלות הרבנים

כפי שאפשר להיווכח מדובר במשפחה מיוחסת מאד ורבת ענפים.

תיאור נרחב של אישי המשפחה לענפיה השונים מופיע בהקדמת ספר "חן טוב למרי נפש" (ג'רבא תש"ו 1946) שמחברו הוא רבי נסים חדאד. ראו נא כאן.

בכל חיפושי מצאתי צירוף אחד שיכול להתאים למחזיקי הספר הנ"ל. כמובן זו השערה בלבד. מדובר ברבי נסים חדאד מרבני ג'רבה. רבי נסים זה היה ידוע כאיש קדוש ובעל נסים.

פסקה מתוך ספר "חן טוב למרי נפש"

כדאי לקרוא את תיאורו בתוך ערך "משפחת רבני חדאד" בספר "משחת קודש" (ירושלים תשמ"ה 1985), שחברו אפרים חדאד. לפניכם שני קטעים פלאיים מדמות הוד זאת.

לערך כולו ראו נא כאן.

בסוף הערך  מצאתי כי  ר' נסים חדאד היה בן דורו הצעיר של רבי יהודה נג'אר, מחבר ספר "שבות יהודה " על המכילתא. לרבי נסים היה בן בשם לוי.

נספח

בעותק  "שבות יהודה" שבספריית הרמב"ם נוסף על דפי הכריכה הפנימית עוד רישום בעלות מאוחר. רישום זה נכתב בחלקו בעיפרון ועל כן הסריקה שלפנינו לא חדה ובהירה. זה לשונו:

מגן הוא לכל החותם בו

הק' יהושועהרענריי[ך] בן הגאון משאמלויא יע"א

ובצידו הערה בכתב ידו של הרב שלמן זלמן עהרנרייך, אב"ד שאמלוי.

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

[contact-form]בע"ה

המכילתא של ר' אדם

רשימה לפרשת וארא

מכילתא (מדרש תנאים קדום על חומש שמות) עם פירוש מרכבת המשנה. מחבר: דוד משה אברהם, איש טריוש אשכנזי ‬. דפוס לבוב תרנ"ה 1895. עותק ספריית הרמב"ם

בעותק הספריה כתוב על גבי הכריכה הפנימית הערה בכתב ידו של מנהל הספריה הראשון הרב ראובן מרגליות:

ראה "במישור" שנה ב תש"א גליון ס"ד

לזהותו של "ר' אדם בעל שם"

הסתקרנתי למה התכוין הרב ראובן ומה הקשר לספר זה?

הנה המאמר ב"במישור" והוא פרי עטו של הרב ראובן מרגליות !

.

לרב ראובן מרגליות היה פולמוס ידוע עם חוקר הקבלה פרופסור גרשם שלום, שנטה למצוא בחסידות השפעות שבתאיות. אף במאמר זה הרב ראובן 'בא חשבון' עם גרשם שלום.

במה המדובר?

בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר שלידי הבעש"ט הגיעו כתבים קבליים מידי ר' אדם.

גרשם שלום שיער כי מדובר בכתבים שבתאיים. לעומתו הרב מרגליות טען שאין כל בסיס להשערה זו וכי ר' אדם זה היה מחבר ספר "מרכבת המשנה" על המכילתא.

על מה סמך הרב ראובן את דבריו?

1. על כינויו ר' אדם בפי אנשי דורו, שהוא צירוף ראשי התיבות של שמותיו: דוד משה אברהם.
2. על המסופר בהקדמת המביא לבית הדפוס כי הבעש"ט ביקש ברכה ממחבר הספר דנן ואמר עליו "שמע מיניה נח נפשי' דרב, כי ראיתי פמליא של מעלה יצאו לקראתו".

הקדמת המביא לבית הדפוס

כתב יד של הספר התגלגל במשך מאה חמישים שנה עד שהאדמו"ר השני בשושלת חסידות בלז ציווה להדפיס ספר זה בכל מחיר. לכן חסידי בלז מדפיסים את הספר "מרכבת המשנה" גם כיום ולומדים מתוכו במועדים מסויימים. תוכלו לקרוא על כך במבוא למהדורת ירושלים תשכ"ד 1964, ראו נא כאן.

מעניין שבאחד מעמודי עותק הספר שלנו ישנו רישום בכתב יד שכתב  מי שתרם את הספר לספריה:

וכך כתב:

מחבר הספר הרב הגאון ר' דוד משה אברהם ז"ל, שמשפחתנו מתייחסת לנכדיו והיה בדורו של הבעש"ט ומלוחמי נגד הכת הפראנקיסתים שר"י השאיר אחריו גם עוד כתבי יד, ולא יצאו לאור עולם עד היום, וגם הספר הזה לא היה נדפס ג"כ אלמלי זקני הגביר ר' משה נמלברן מראהאטין ביחד עם דודי הר' יחזקאל מראהאטין לא פיזרו  ממנומם [צ"ל מממונם] על הוצאות הדפוס וחלקו אותם ביעקוב אז נשכח המחבר וזכות הזה נתגלגל ע"י זכאי זה הרב  הגאון הר' אורי  זאב סאלאט ראב"ד דק"ק לבוב שהכתב יד נמצא אצלו והוא ז"ל [העיק?] על נכדיו להדפיס את הספר.

אני נכד המחבר ז"ל נודב הספר הזה לטובת ספרית הרמב"ם ז"ל בתל אביב

תל אביב ר"ח טבת תרצ"ח

צבי נמלברן מלבוב

[…] בארץ ישראל

תוספת:

1. ראוי לציין שבעותק הספריה יש בספר סימניה. מה שמנסיוני לא מצוי כלל בספרים מאותו פרק של הדפוס העברי.  עדות על הרצון להדפיס ספר בהידור.

   הסימניה בעותק שלנו

2. בתחתית דף השער ישנה "אזהרה" מאת המו"ל, שלא ימכרו ספר זה בלא רשותו. המיקום של הערה בדף השער מפתיע. גם כאן אפשר למצוא בזה סימן להשקעה הכספית בהוצאה לאור.

———————————

רשימה זו לעילוי נשמת מורנו הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, שפמליה של מעלה קבלו את פניו אתמול, בעת שנח נפשו.

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בס"ד

על ישראל ועל רבנן

רשימה לפרשת בשלח

בפרשתינו מסופר על המן שירד מן השמיים. פרשת המן היא סימן ומופת לפרנסתו של האדם. אם זכה – באה לו בריוח ובלא טרחה.

האדמו"ר ר' ישראל טאוב, מייסד חסידות מודזיץ', בספרו "דברי ישראל" כותב, שמי שדבק בתורה זוכה שכל ישראל מתפללים לפרנסתו. אנחנו מתפללים בקדיש: "על ישראל ועל רבנן ועל כל מאן דעסקין באורייתא (=על ישראל ועל תלמידי חכמים ועל אלו שעוסקים בתורה) יהון לכון  חיין אריכין ומזוני רויחי (=יהיו לכם חיים ארוכים ומזונות בריוח)", כי התורה והפרנסה קשורים זה בזה.

"דברי ישראל". פרשת בשלח.  מהדורה חדשה, ניו יורק, תשס"ח 2008

———————————————————————————-

הפואמה הבאה מצאתיה בעת שעזרתי לקטלג את אוסף שורץ בבית אריאלה.

כותרתה "על ישראל ועל רבנן" ובין שורותיה  מוצאים מניפה רחבה של סוגי רבנים.

בראש הדף ובחתימתו נכתב שם הכותב והקדשה קצרה:

D. SIDERSKY— PARIS / דוד סידרסקי

________________________________

Dedicated to the Very Reverend Mr. Dr. JOSEPH HERZ

Chief Rabbi of England

[מוקדש לרב הנערץ ד"ר יוסף הרץ, הרב הראשי לאנגליה]

תמונת הרב ד"ר יוסף צבי הרץ. מתוך ספר היובל לכבודו. לונדון תש"ג 1943

הרב ד"ר יוסף צבי הרץ כיהן כרב ראשי באנגליה בין השנים 1913-1946.

א. הראל פיש בהקדמתו "זכרונות מבית הרב" לספר של אביו, ("יריעות שלמה". ירושלים, תשד"מ 1984), מתאר את קשייו של רב באנגליה. במקרים רבים הוא נמצא בצבת לחצים בין האריסטוקרטיה היהודית  – שחשוב לה הניראות החיצונית – לבין ערכי הליבה היהודית. ראו נא כאן.

א. הראל פיש משבח את הרב הרץ, שהיה למדן ואיש אשכולות ובעל אישיות תקיפה, שנלחמה נגד ההתבוללות ובעד כל יוזמה יהודית- לאומית. הרב הרץ היה שותף לפעילות שקדמה להצהרת בלפור.

(כמדומני שמתח זה ברבנות אנגליה קיים עד היום. ראו נא את שנכתב על הרב לורד יונתן זקס בערכו בויקי).

שלושת הבתים האחרונים בפואמה מוקדשים לרבנות בארצות המערב בכלל ולצרפת ואנגליה בפרט.

כותרת:

על ישראל ועל רבנן

1

פגשתי בחיים רבנים שונים, / חריפים ובקיאים, חוקרים ודרשנים; / חרדים ומתונים, חפשים וציונים, / נפרדים בדרכיהם וכלם רבנים.

2

ראיתי צעירים מתפלפלים בהלכה, / וזולתי תלמודם בל ידרשו מאומה; / ולעומתם צדיקים מפזרים ברכה, / ופדיון לחישתם שקל התרומה.

3

על פתחי נדיבים יסובב צדיק תמים, / מחבר מקבץ כסף להדפיס חבורו; / והוא אחד הדרשנים המפורסמים, / אבל שתיקתו יפה מדבורו.

4

ראיתי רב מטעם הממשלה, / מין מיוחד שאין דוגמתו זולתו; / נואם ברוסית על אמונה והשכלה, / ויתרומם כשר בקרב בני עדתו.

5

שם חבר רבנים בארצות הנאורים, / עוזבים מסורה קדומה ודורשים תקונים; / כך דרך המטיפים הדוקטורים, / לקצץ נטיעות בתפלות ובתחנונים.

6

ראיתי חכמים בצפון אפריקה, / צנועים מסתפקים בהסכמת בטלנים; / דרשנים שיודעים את ערך השתיקה, / והם גם חזנים, שוחטים ודינים.

7

במושבות הספרדים ישנם רבנים, / צועדים קדימה בלי מורא ופחד; / מדברים על לב כל איש בלי בושת פנים, / לאסף המפוזרים ולקבצם יחד.

8

ובארצות המערב רבנים שונים, / עומדים על משמרתם להחזיק במסורה; / אמנם כלם חכמים, כלם נבונים, / ואולי גם כלם יודעים את התורה……

9

ופעולתם אל תהי קלה בעינינו, / בארצות פרציה אנגליה ודומיהם; / לעצור בשטף, להגן על דתנו, / ולקרוא דברי תורה באזני שומעיהם.

10

ויוצאים מן הכלל רבנים מפורסמים, / שערכם רב וגדולה השפעתם; / דבריהם נשמעים בקהל חכמים, / ואישיותם תתרומם על כהונתם.

ערה"ש תרצ"א לפ"ק           דוד סידרסקי

—————————————————-

דוד סידרסקי היה דמות יוצאת דופן.

הוא ערך את ספר "אמרי בינה" לסבו הגדול רבי ישראל סלנטר, עוד בימי חיותו של סבו (נדפס בורשה תרל"ח 1878. ראו נא כאן)

כל ימיו עסק במדעים. בן דודו הגדול ר' חיים עוזר, ה"אחיעזר", כתב לו אגרת לחתונתו (בגיל חמישים!)  וכינה אותו "שלם במדעים".

מתוך ספר "אחיעזר" – אגרות.  [בהערה למטה נפלה טעות. צ"ל מנכדי הגר"י סלנטר זצ"ל]

בשנת 1913 פרסם מאמר על חישובי הלבנה לרמב"ם (בצרפתית). ראו נא כאן.

——————————-

מדוע נכתבה פואמה זאת? מה טיבם של הקשרים בין דוד סידרסקי לרב הרץ?

זאת לא אדע. אשמח לקבל פרטים נוספים מקוראי רשימה זו.

שבת שלום

אבישי

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

"זכור את יום השבת לקדשו"

האם מותר להרכיב פאזלים בשבת?

רשימה לפרשת יתרו

חלק קטן מתוך מבחר של עשרות הפאזלים להשאלה ב"בית אריאלה"

בפייסבוק של ספריית "בית אריאלה" פורסמה השבוע הידיעה הבאה:

בואו להשלים את החתיכה החסרה!

שירות חדש בבית אריאלה: פאזלים להשאלה

אחרי ספרים ותקליטורים הגיע הזמן גם לפאזלים להשאלה:

מיום ראשון, 27.1 ולקראת יום הפאזלים הבין לאומי שיחול ב-29.1 – בית אריאלה משיק שירות חדש:

עשרות פאזלים למבוגרים – חדשים ומשומשים – יעמדו לרשות מנויי הספריות בתל-אביב להשאלה ללא תשלום.

בניית פאזל אחד עשויה לקחת שבועות של התמדה ועקשנות.

בעקבות שאלה שעלתה מהשטח, שאלה אותי גב' יעל דינר, אחראית אוספים מיוחדים בבית אריאלה:

 כיון שיום שבת, שבו מרובות שעות הפנאי, מתאים לעיסוק בפאזל ענק מהסוג שאנחנו משאילים, האם מותר לעסוק בבניית פאזל ביום שבת?

למען הסר ספק אקדים ואומר: אין כאן כלל שאלה לגבי שירות השאלת פאזלים של "בית אריאלה", שהוא ראוי, רצוי ומותר. אני מפרסם אותו כאן וממליץ עליו לכל מי שעתותיו בידו.

 מה שמרתק בעיני תמיד הוא דרך ההסקה ההלכתית וגם כאן זו הזדמנות להציץ ל"מעבדת הפסיקה ההלכתית".

אחת מהמלאכות האסורת בשבת היא מלאכת "כותב". במלאכה זו כלול כתיבת אותיות, ציורים וכל שרטוט בעלת משמעות.

במלאכת כתיבה או ציור קלאסיים אנחנו אנחנו רושמים את הסימנים (אותיות, קוים וכדומה). בעשיית פאזלים החלקים אינם "נכתבים" כעת אלא רק מצורפים זה לזה ובכך נוצרת תמונה בעלת משמעות. השאלה שלפנינו: האם צירוף אותיות זה לזה הוא "כותב"?

עקרון זה יש ללמוד מתוך סוגיה בתלמוד הבבלי במסכת גטין דף כ. העוסקת בהלכה אחרת לגמרי. בהלכות גט ישנה דרישה: "וכתב לה ספר כריתות". כלומר יש לכתוב את הגט. גם שטרי שחרור עבדים שווים בדיניהם לגטי נשים. בתלמוד מביאים סוגים שונים של כתיבה: ראויה ולא ראויה.

עבד שיצא בכתב שעל גבי טבלא ופינקס – יצא לחירות, אבל לא בכתב שעל גבי כיפא ואנדוכתרי!

וברש"י פירש:

אנדוכתרי – תכשיט ורוקמין עליו צורות במחט כעין ברושדי"ר בלע"ז ואם רקמו עליהן אותיות הגט אינו כתב, לפי שאינו כתוב וקבוע אלא מוטל על הבגד וב' ראשיו תחובים.

ועל פי זה  זה כתב המגן אברהם (שלחן ערוך, אורח חיים סימן שמ):

משמע בגיטין דף כ' שאם תוחב אותיות של כסף ע"ג בגד מקרי כתב ע"ש וא"כ אפשר דאסור לעשותו בשבת.

למדנו מדברי ה"מגן אברהם", שכתיבה אינה רק יצירה חדשה של אותיות אלא גם צירופם זה לזה. הדוגמא שנקט לאיסור, כאשר תוחב אותיות של כסף ע"ג בגד, היא באותיות קיימות שמצרפם ביחד.

חידושו של ה"מגן אברהם" הועתק להלכה באחרונים, בדגש שמדובר בחיבור קבוע ולא ארעי. (ראה חיי אדם, הלכות שבת כלל לז אות ו).

כעת השאלה ההלכתית שעומדת לפני הפוסקים: האם ביצירת פאזלים יש חיבור קבוע?  האם חיבור חלקים זה לזה בפאזל נעשה בצורה מהודקת ונחשב כמו חיבור אותיות על גבי בגד ?

לבקשתי, הרב יעקב אפשטיין, מחבר סדרת הספרים "חבל נחלתו", כתב בירור הלכתי רחב על "הרכבת פאזל בשבת". ראו נא כאן.

ההמלצה שלי: כל שואל פאזל יעשה "שאלת חכם" במקומו.

שבת שלום

אבישי

נכדי עוז שלח לי תמונה זו כשסיים לעשות פאזל של 400 חלקים !

 

 

 

—————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

רשימה לפרשת משפטים

השבוע רכשנו, באיחור רב, את עשרים ושלשה כרכי ספר הטור במהדורת מכון המאור.

בכרך המבוא ישנו פרק "צנזורה" ובו דוגמאות על שיבושי הצנזורה הנוצרית והרוסית על ספר הטור ומפרשיו. נושא שעסקתי בו בעבר והוא קרוב ללבי.

סקירה מקיפה של הנושא בליווי בדוגמאות הביא הספרן והביבליוגרף א.מ. הברמן בספרו "הספר העברי בהתפתחותו" (ירושלים, תשכ"ח 1968) בנספח ג: הצנזורה בספרים עברים.

אחת הדוגמאות שמביא הברמן היא מפירוש רש"י על הפסוק הראשון בפרשת השבוע: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".

בכל המהדורות של רש"י נדפס:

"לפניהם" – ולא לפני עובדי אלילים. ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני ארמיים מחלל את השם ומיקר את שם האלילים להשביחם…

במהדורת פרג תקי"ד 1754 נדפס:

"לפניהם" – ולא לפני אינם יהודים, אפילו ידוע שבדין הם דנים כדיני ישראל, לפי שגנאי לישראל, שנראה כאלו לא נמצא דיינים מהוגנים, וגם לפי שקבלנו הדינים בהר סיני מוטל עלינו לדון בדיני ישראל…

הספר העברי בהתפתחותו, עמוד 206

לפנינו תיקון מפחד הצנזורה. ההפניה לדיני ישראל אינו מפני גנאי עובדי האלילים אלא כדי להראות שגם אצלנו יש דיינים מהוגנים…

(הערה: כנראה וגם בנוסח המודפס בכל החומשים ישנם שיבושי לשון נפוצים מחמת הצנזורה: עובדי אלילים, ארמיים ולא גויים)

על חשיבות בחירת שופטים ראויים למדנו בפרשה קודמת – פרשת יתרו.

הנה סיפור קצר על פסיקה בריב של שכנות שניתן על ידי הרב כהנמן, הרב  מפוניבז'. סיפור שיש בו חוכמה והגינות.

הרב מפוניבז' היה מנהיג ואישיות בשיעור קומה. כתב עליו ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי פרק בספר "הגדולים: אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל" (ירושלים, תשע"ז 2017). ראו נא כאן.

מתוך ספר "אחד בדורו" על הרב כהנמן. מחבר: שמואל קול. תל אביב תש"ל 1970

סיפור זה, וכמה נוספים עמו, מצאתי בתיעוד של מפגש פרטי של יוצאי העיירה פוניבז' כמה חודשים אחרי פטירתו של הרב. במפגש הם העלו זכרונות אישיים מימי כהונתו כרבה של העיירה פוניבז'.

היות ומשתתפי המפגש אינם אנשים דתיים, במובן הרגיל, וזכרונות אלו לא נדפסו בספר, נראה שהם אינם מוכרים בציבור תלמידיו ומעריציו.

המקור: פרקי יומן המופיעים באתר לזכרו של חיים לזר ליטאי, שהיה איש בית"ר,פרטיזן והיסטוריון.

הנה הסיפור:

סיפור קטן על אדם גדול.

שבת שלום

אבישי

נ.ב.

שמחים לבשר על סדרת שיעורים חדשה בספריית הרמב"ם.

"סוד האגדה" 

ההרשמה נפתחה !

—————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

חצר המשכן

רשימה לפרשת תרומה

המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890.

בפרשת תרומה  התורה מציינת את מידות חצר המשכן: 100X50 אמה.

"אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת" (שמות פרק כז)

החצר היתה מוקפת ביריעות בגובה חמש אמות. היריעות היו תלויות על עמודים.

כמה עמודים היו?

עשרים עמודים בצד צפון ודרום, עשרה עמודים בצד מערב.

בצד מזרח היתה הכניסה לחצר ולכן היו בו רק ששה עמודים.

כל זה מפורש בכתובים.

לכאורה החשבון פשוט. כל חמש אמות ישנו עמוד. לכן בצד שיש בו מאה אמות צריכים עשרים עמודים ובצד שיש בו רק חמישים אמות מספיקים עשרה עמודים.

כך פירש רש"י: ועמדיו עשרים. חמש אמות בין עמוד לעמוד.

ידידי עמי מובשוביץ, שמלאכתו בבניין הארץ, העמיד אותי על כך שלכאורה בין עשרים עמודים יש רק תשעים וחמש אמות. בחישוב כולל חסר לנו עמוד.

ראו נא שרטוט פשוט כזה:

התימא היא: כיצד נסדר את עמודי החצר לפי פסוקי התורה ?

בספר "אוצר המשכן" שכתב הרב מנחם מקובר (תשס"ז 2007) מופיע מבט עילי על חצר המשכן כזה:

נראה שאין פינות לחצר המשכן והן מעוגלות.

כך גם עולה מדגם חצר המשכן הזה:

דגם המשכן. נעשה ע" אברהם ברכץ. מוצג במושב כפר מימון. המקור כאן.

האם בזה באנו על פתרון השאלה?

אשמח לשמוע הצעות ופתרונות נוספים שניתנו לשאלה זו.

למעיינים אני ממליץ על מאמרו של הרב אברהם הלוי ליפקא, "מידת עמודי חצר המשכן", בגיליון "מוריה" שבט תשע"ז. שאלה זו מופיעה בשם "מקשים העולם" ותשובותיה בצדה. ראו נא  כאן.

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

וְעָשׂ֖וּ אֶת-הָֽאֵפֹ֑ד זָ֠הָ֠ב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַֽעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב

שמות פרק כח פסוק ו

על צדיקי בית רוזי'ן

רשימה לפרשת תצוה

בימים אלו מקטלגת הספרנית גב' איה כהן את ספרייתו הפרטית של התעשיין אריה שנקר (1877-1959)*, במרכז המוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל (תל אביב). אריה שנקר היה צאצא למשפחה חסידית מיוחסת וסבו היה מבאי ביתו של ר' ישראל מרוז'ין. על כן אין להתפלא שבאוסף ספריו נמצאים גם ספרי חסידות. לבקשתה של איה, אנחנו משתדלים לסייע בזיהוי נכון של הספרות התורנית שבאוסף.

מבין ספרים אלו יוצאת דופן היא מחברת בכתב יד ובה תורות קצרות מהאדמו"ר הזקן מסדיגורא, ר' אברהם יעקב פרידמן, בנו של ר' ישראל מרוז'ין. האדמו"ר נפטר בשנת תרמ"ג (1883) ולקוטי תורותיו קובצו בספרים כנסת ישראל (ורשה תרס"ו 1906) ואמת ליעקב (ירושלים תשנ"ג 1993). בבדיקה ראשונה נראה שהתורות המצויות במחברת נדפסו בספרים הנזכרים.

כתב היד נרשם (או הועתק) על ידי  פנחס לערנער** מצפת, בשנת תרמ"ד 1884, סמוך לפטירת האדמו"ר .

כך מצויין בשולי שער המחברת.

שער מחברת כתב יד: כתבי קודש ואמרות טהורות מאדמו"ר…. ר' אברהם יעקב זצוק"ל (=זכר צדיק וקדוש לברכה) מסא"ג (=מסאדיגורא)…

ברשימתנו נתמקד בהקדמה ובו ישנה התייחסות לנוהג של אדמו"רי בית רוז'ין ללכת בבגדי פאר והדר.

סוגיה זו היתה אחד מגורמי המחלוקת בין חסידי צאנז לבין חסידי סדיגורא. כתב על כך באריכות פרופ' דוד אסף בספרו "הציץ ונפגע" (חיפה, תשע"ב 2012).

כך נכתב בהקדמת כתב היד:

פ"א ספרו אנשים לפני הצדיק ר' שלום מבעלז איך שהצדיק

ה"ר ישראל מריזין וגם בניו הצדיקים הולכים מלובשים בכל מיני

מאהדיס איך יכול להיות שהצדיקים כאלה יעברו על בחוקותיהם

לא תלכו. והשיב להם שאסור לרגל עליהם שהם ממש כמו כהנים

שאע"פ שכתוב בתורה שאסור לילך בשעטנז אפ"ה הכהנים כשהיו

עושים עבודה בביהמ"ק היו מלובשים בבגדי שש וארגמן ותכלת שזה

שעטנז, כמו כן הצדיקים הללו הם עובדים השי"ת עתה בביהמ"ק

שלמעלה בכל יום לכן הם מותרים ללכת בבגדים  כאלה, אבל

לנו אסור להתדמות אליהם שהם הולכים בדרכים נסתרים

כמו על חרב חדה שמי שאינו יכול ללכת עליה הוא מסוכן בחייו:

שלחתי את ההקדמה לפרופסור דוד אסף ושאלתי אותו על עמדת חסידות בעלז במחלוקת הנ"ל ואם דף זה מחדש לנו על היחסים בין שתי החסידיות, בעלז וסדיגורא, בעת ההיא.

תשובתו של דוד לא איחרה לבוא והרי היא לפניכם :

"תודה ששיתפת אותי. סיפור זה אינו מוכר לי ממקורות אחרים, אף כי ברוחו סופרו דברים דומים מאוד, שעיקרם: אי אפשר לבקר את התנהגותם של בני המשפחה המלכותית, מפני שהם קדושים ובסודם אל תבוא נפשך. הם זקוקים לדרך המלכות ובלעדיה אין להם קיום ועל כן הותרו להם דברים שאינם מותרים לאחרים. מצד שני, אפשר לסמוך עליהם שאין הם נהנים ממנעמי השלטון ולו כחוט השערה… (זה רק אני, או שזה מזכיר לי אקטואליה?)

אבל טעות בידך. אין מדובר ברבי יהושע מבלז אלא ברבי שלום, האדמו"ר הראשון של בלז, שמת ב-1855 וממילא אינו קשור למחלוקת הגדולה שפרצה ב-1869 אחרי עריקתו של הצדיק בערניו מליאובה למחנה המשכילים. ממילא קשה לקשור סיפור זה למחלוקת עצמה, אבל בוודאי שכאשר הוא מובא בידי חסידי סדיגורה – כמו הכותב מצפת – הוא מובא מתוך עמדה אפולוגטית שכבר מכירה היטב את הגורמים למחלוקת צאנז-סדיגורה ואת ההאשמות שהוטחו בצדיקי סדיגורה.

עמדת בלז במחלוקת זו היא עמומה למדי, אך מאחורי הקלעים הם תמכו בעמדת צאנז ופעלו נגד סדיגורה – על כך הרחבתי בספרי הציץ ונפגע, עמ' 353-349.

נחום דב שדבר מותו נזכר בשולי המכתב הוא נחום דב מסדיגורה, בנו השני של שלום יוסף מסדיגורה, שהיה בנו בכורו של ישראל מרוז'ין ומילא את מקומו לאחר מותו לפרק זמן קצר. נחום דב נשא לאישה את בתו של אברהם יעקב מסדיגורה (כלומר את בת-דודו!) , ועל כן הוא נקרא כאן 'חתנא דבי נשיאה'. הוא בוודאי מוכר לך בזכות אוסף הספרים שטיפח."

כבן למשפחה חסידית אני זהיר בכבודן של אדמו"רים.

 לר' ישראל מרוז'ין, בדרך המלכות שלו, היתה הנהגה מיוחדת, שאינה דרך לרבים.

שבת שלום

אבישי

נספחים:

*

אריה שנקר

על אריה שנקר וספרייתו ראו נא רשימה "בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכין אותו" – על אריה שנקר.

הרשימה פורסמה  בבלוג "רגע מוזיקאלי" של גב' יוכבד שורץ, מנהלת מרכז המוזיקה והספרייה על שם פליציה בלומנטל .

**

פנחס לרנר

המקור: אתר GENI כאן

ר' פנחס לערנער, לפי הרשום ב GENI, חי בערך בין השנים  1830-1890.

היה מחסידי בויאן והשתייך לקהילת החסידים בצפת (על פי ספר משכנות הרועים. ירושלים תשע"ב עמ' רד). *ראו נא בתגובות מה שכתב על כך שלמה לערנער

היה גיסו של הרב אהרן מנדל הכהן, רבה האשכנזי של קהיר.  (תודה לרעי חנוך גוטליב על המידע).

כך מצויין במכתב שנמכר בבית מכירות "יודאיקה ירושלים":

עמוד מתוך קטלוג בית מכירות "יודאיקה ירושלים"

בספר "תורת כהנים" (שולחן ערוך חושן משפט), זיטומיר תרט"ו 1856, שנמכר ב"אומץ – מכירות פומביות", מופיעות חתימתו של ר' פינחס וחותמות שני הגיסים.

חתימתו של פינחס לערנער על עותק "תורת כהנים" שהוצע למכירה ב"אומץ – מכירות פומביות". המקור כאן.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. 

רשימה לפרשת כי תשא

"בית החיסדם [!] מאלכסנדרס דפה גראדזיסק". חותמת מהשטיבל של חסידי אלכסנדר בעיירה גרודז'יסק מזובייצקי (פולין) בשולי דפי ספר "הפלאה שבערכין" לר' ישעיה ברלין,  עותק ספריית "בית אריאלה".

בתפיסה המקובלת תנועת החסידות באה לתת מענה ל'עמך' ישראל, הציבור הרחב, שהיו במצב רוחני וגשמי ירוד ושפל.

החסידות היא תנועה עממית, שצדיקים מנהיגים אותה, וה'שטיבלאך' החסידיים הם מקור גאוותה.

כדי לחולל את השינוי תלמידי החכמים צריכים שירדו אל העם וישפיע עליו לטובה.

בספר "אור תורה", המגיד רבי דב בער ממז'ריטש, תלמידו הגדול של ה"בעל שם טוב", מבאר את הפסוק בתהלים ""צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה". תמר וארז אלו שני סוגי צדיקים.  האחד צדיק לעצמו ואינו עושה פירות כארז, והשני הצדיק שנמשל לתמר, עושה פירות ומחזיר רבים למוטב. שכרו של השני כפול הרבה יותר מהראשון.

מתוך "אור תורה – רמזי תהלים" להמגיד ממז'ריטש

————————

לפני השואה היו בפולניה שתי חסידיות גדולות. "גור" ו"אלכסנדר". בעת המלחמה ובשואה  נעקדו על קידוש ה' הרבי מאלכסנדר ורוב חסידיו.

כתוצאה מכך כיום חסידות אלכסנדר היא חסידות קטנה במספר אנשיה.

חבור נפלא על דרך החסידות כתב הרב אליעזר יצחק דנציגר, בנו בכורו של הרבי מאלכסנדר שליט"א.

במבוא לספר חוזר ומשנה כי החסידות אינה רק דאגה לפשוטי עם אלא גם הדרכה עבור בני עליה לעבודת ה' בפנימיות.

פסקאות מתוך המבוא לספר "דרך החסידות" לרב אליעזר יצחק דנציגר שליט"א.

מהדורה ששית של הספר (בני ברק תש"ע) מצויה במאגר "hebrewbooks". ראו נא כאן

נאים הדברים כשלעצמם  ונאים לאומרם.

לסיכום:

החסידות איננה נמדדת רק בכמות אלא גם באיכות.

דרך החסידות היא דרך עמוקה בעבודת ה' .

שבת שלום

אבישי

מוזמנים לבוא למפגש אחד כבחירתכם, ללא תשלום !

המחיר לכל הסדרה: 100 ש"ח.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

וּבַֽחֲר֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַֽחֲר֣שֶׁת עֵ֑ץ לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַֽחֲשָֽׁבֶת

שמות פרק לה,  פסוק לג

רשימה לפרשת ויקהל

רבי יום טוב צהלון היה מחכמי צפת בעת תפארתה (נפטר בשנת שע"ט (1619). חלק מתשובותיו נאספו והודפסו בונציה בשנת תנ"ד  (1694).

ספר חשוב זה עוטר באיורים של המשכן ובתי המקדש (שני הראשונים והשלישי ע"פ ספר יחזקאל). בשער הספר [!] מופיע ציור המשכן באופן בולט.

שער ספר שו"ת רבי יום טוב צהלון. ונציה תנ"ד 1694. המקור: מאגר "אוצר החכמה"

בסוף ההקדמה בפתיח של הספר מובא ציור ובו חתך רוחב של הר הבית ועליו מוקמו העזרות וההיכל.

על אף שהאיור נראה פשטני רואים שהמאיירים הכירו את המקורות ההלכתיים שעוסקים בהר ובמקדש. כך לדוגמא בתחתית הציור רואים את החללים (כיפה על גבי כיפה) שעליו בנוי ההר. מבנה מיוחד זה משמש גם כיום כפתרון למניעת טומאה מעל מקום בו מצוי חשש לטומאת מת.

"ציון הר קדשי". המקור: עותק ספריית הרמב"ם

נציין שאין קשר בין תוכן הספר לאיורי המשכן והמקדש. עצם הופעתם במקום בולט בספר מבטא את מרכזיותם וחשיבותם של המשכן והמקדש.

עןבדה זו עולה גם מהמקום הנרחב שהתורה והנבואה מקדישים למבנה המשכן והמקדש בחומש שמות ובספר מלכים.

מה אפשר ללמוד מהפירוט הרחב של החומרים שמהם בנויים המבנים? מדוע מוקדש מקום כה רחב לתיאור הפיזי של מבנה המשכן והמקדש?

מבקש להביא בפניכם רעיון עמוק שכתב האדמו"ר ר' שמואל מסוכטשוב בספרו "שם משמואל".

אנו רואים שינוי בשימוש בחומרי גלם מתקופת המשכן אל המקדש.

ככל שאנחנו מתקדמים יש שימוש מועדף בחומרים מן הדומם על פני אלו שבאים מן החי.

במשכן שבמדבר –  יריעות מן החי ומהצומח, קרשים מן הצומח, ורק אדנים מן הדומם,

במשכן שילה – בית של אבנים למטה ויריעות רק למעלה.

בבית המקדש – לא היו יריעות מן החי וכולו שילוב של אבן ועץ.

המשמעות היא דו קוטבית.

מחד גיסא: מצד התכלית, שתהיה השראת שכינה למטה, ישנה התקדמות ולכן יש העדפה לחומרים מן הדומם.

מאידך גיסא: ישנה פחות התגלות של קדושה במדרגת החי.

מכאן הסבר להלכה המצמצמת את מקום אכילת הקורבנות:

במשכן שבמדבר – בכל מחנה ישראל, במשכן שילה – כל הרואה, ובבית המקדש רק בתוך החומות.

"שם משמואל" פרשת ראה.

דברי ה"שם משמואל" מתכתבים אצלי עם ההבנה המקובלת שאצל היחידים יש ירידת הדורות (לדוגמא הופעות נבואיות חדלו מן העולם) אבל דווקא בהמון העם ישנה עליה רוחנית ותפיסות מופשטות מובנות היום לכל.

שנזכה להשבת השכינה בתוכנו במהרה, מתחתיות ארץ ועד לרום שמים.

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

בע"ה

"וַיַּעֲשׂוּ אֶת-אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב, מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם, עַל-שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

 "וַיַּעֲשׂוּ, שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב, וּשְׁתֵּי, טַבְּעֹת זָהָב; וַיִּתְּנוּ, אֶת-שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת, עַל-שְׁנֵי, קְצוֹת הַחֹשֶׁן"

(רשימה לפרשת פקודי)

—————————————————————————————————————————————————————————–

כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ

(תהלים מה, יד)

ת"ר: שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה.

אמרו לה חכמים: מה עשית שזכית לכך?

אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי.

אמרו לה: הרבה עשו כן ולא הועילו (יומא דף מז .)

רש"י: ראיתי בהש"ס ירושלמי, "כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה",

 אשה צנועה ראויה לצאת ממנה כהן גדול, הלבוש משבצות זהב.  

השבוע קבלתי בדואר חוברת צנועה, תדפיס  מתוך ספר שיצא לאור בניו יורק בשנת 1941.

לחוברת צורף מכתב קצר, ובו התנצלות מאספן ירושלמי נכבד, שמצא חוברת זו ובה חותמת ספריית הרמב"ם במשרדו, והוא ממהר להשיבה לבעליה.

עוד כתב שבחוברת יש הרבה הגהות בכתב יד, כנראה של המחבר.

החוברת היא תדפיס מאמר על ציטוטי הירושלמי ברש"י ( THE YERUSHALMI QUQTATIONS IN RASHI) שכתב ד"ר מיכאל היגר, בעל  סדרת ספרי "אוצר הברייתות".

באחד העמודים מצאתי ציטוט של דברי רש"י שהבאתי לעיל.

מקור זה, המופיע בסעיף 14, מצוטט בירושלמי שלש פעמים. מיכאל היגר ציטט שתי פעמים בדפוס והוסיף בכתב יד מקור נוסף.

נתמקד בשאלה :

האם רש"י ראה את הירושלמי ?

שאלה זו דשו בה רבים. תלמידי חכמים וחוקרים. לכאורה התשובה הפשוטה היא : כן.

במקומות רבים בפירוש רש"י לתנ"ך ולתלמוד רש"י מסתמך על התלמוד הירושלמי, כפי הנראה מפירושו למסכת יומא לעיל: "ראיתי בהש"ס ירושלמי".

בספר שאלות ותשובות "משנה הלכות" לר' מנשה קליין זצ"ל יש תשובה בנידון, ובה יוצא בחריפות נגד מי שטוען שרש"י לא ראה את הירושלמי.

תחילת התשובה בספר "משנה הלכות".

כסייעתא לדבריו מביא עשרות מקומות שרש"י מסתמך על הירושלמי. לקריאת התשובה במילואה ראו נא כאן.

ועדיין רבו המסתפקים אם היה לפני רש"י תדיר את הירושלמי.

כך כתב החזון איש באגרותיו:

אגרות חזון איש. חלק שלישי, סוף אגרת קעח

וכך פותח ה"שדי חמד" את הבירור בעניין זה:

"שדי חמד", כללי הפוסקים מערכה ח אות י.

בתוך דבריו  ה"שדי חמד" מביא גם דעות אחרות. מעניין שהדיון שם מסתמך על דעות חוקרים [!] ומזכיר את שלמה בובר, שמשון בלוך ואחרים..

למערכה זו ב"שדי חמד"  ראו נא כאן.

ספק זה מתבסס על כמה מקומות שרש"י מביא את הירושלמי בשם חכם אחר.

הרב א. י. ברומברג הקדיש סדרת מאמרים בקובץ "סיני" לשאלה זו. לטענתו היתה לרש"י סיבות (במקומות ספורים) מדוע לא הזכיר את הירושלמי במקורו ונשען על ציטוט בשם חכם אחר. אחד ההסברים תולה זאת בשינוי גירסאות בירושלמי והעדפתו של רש"י את הגירסא המצויה במקור המשני.

בתוך דבריו מראה הוא שיש ברש"י מאות מקומות בהם הביא את הירושלמי בלי להזכיר מקורו, מה שמלמד על בקיאותו של רש"י בירושלמי.

דוגמא אחת היא הפסוק שלנו על בגדי כהן גדול: "כל כבודה של בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה" (תהלים פרק מה, יד).

רש"י על תהלים פירש את הפסוק בלי להזכיר את הירושלמי, כפי שהזכיר זאת בפירושו לתלמוד במסכת יומא שהבאנו בראש דברינו.

כך הוא פירושו של הפסוק על אתר:

מתוך מאמרו של הרב א.י. ברומברג "רש"י והירושלמי". סיני כרך טז. לקריאת תחילת המאמר ראה נא כאן.

שבת שלום

אבישי

———————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

"וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱ-לֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח"

(ויקרא ב' יג)

רשימה לפרשת ויקרא

ישנו סיפור מתוק על רב שהגישו לו תה ובו ערבבו מלח במקום סוכר בטעות, וכדי שלא לבייש את מי שהכין (או הכינה) את כוס התה שתה הוא את כולו בלי למצמץ.

בחיפוש במאגר אוצר החכמה מצאתי סיפור שכזה על חכמים שונים: מהרי"ל דיסקין, האדמו"ר "אמרי חיים" מוי'זניץ, ר' אפרים הכהן מחכמי פורת יוסף ועוד.

שמורה אצלי גירסה נוספת, ואינני זוכר כעת מהיכן גזרתי סיפור זה. המסופר הוא עלהרב (ד"ר) אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, ראש ישיבת הר עציון וחתנו של הגרי"ד סולובייצ'יק.

מקור: ויקישיבה

'בן דוד' של סיפור מעין זה יעסוק בחכם שלא שם לב לאוכל שבא לפיו מחמת עיונו ברוחניות.

בספר חדש שרכשתי אותו השבוע ראיתי מעשה  שכזה.

הספר הוא מיוחד ומרתק,  גם – ואולי בעיקר-  מפני שעוסק בדמותו של הרב (ד"ר) יחיאל יעקב וינברג, ה"שרידי אש". איש אשכולות של תורה וחכמה.

מעטפת ספר זכרונות ה"שרידי אש". עורך: הרב אברהם אבא וינגוט. ירושלים תשע"ט 2019

המספר מאזן את הסיפור.

מצד אחד, הרב וינברג לא שם לב, שמה שהכניס לפיו היה משולש גבינה עם עטיפת האלומיניום שלו.

ומצד שני, ידע גם ידע בטיבו של מאכל וטעמו. ללמד שלא ב'אינטלקט תלוש עסקינן'…

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

איך אפשר לדעת שכדור הארץ עגול?

רשימה לחודש אדר

"…  ולזה משמיענו הכתוב בתחילת המגילה באומרו מהודו ועד כוש ענין זה שהעולם עגול ככדור שזה מורה על ענין נפלא זה שהקב"ה ממלא כל עולמין וסובב כל עולמין ולית אתר פנוי  מיניה…"

רגילים אנחנו לצרף למשלוחי המנות בפורים רעיון שמצאנו באחד הספרים.

השנה צרפנו קטע שנדפס בבטאון "אוצר נחמד", שיוצא לאור על ידי כולל של חסידות סטמר בניו יורק. בראש הגיליון מופיע מדברות קדשו של אדמו"ר חסידות סטמר,  הרב משה טייטלבוים – "ברך משה", על "גודל ההשגחה הנרמז בנס דפורים".

בסוף הקטע מופיע המשפט: שהעולם עגול ככדור שזה מורה על ענין נפלא.

עניין זה שצורת הארץ היא ככדור היה ידוע לקדמונים.

באתר סוכנות החלל הישראלית כתוב:

אולי שמעתם שאבותינו סברו שכדור הארץ שטוח. בסך הכל, די הגיוני: לא היו להם חלליות שיוציאו אותם החוצה לחלל, משם ניתן לראות בבירור שכדור הארץ אינו שטוח, כפי שנראה לעין שלנו על פני האדמה.  אבל, הפתעה-הפתעה, ההשמצה הזאת לא נכונה: מלומדי העת העתיקה ידעו שכדור הארץ עגול. למעשה, היוונים הקדמונים הבינו כבר לפני 2,500 שנה שהאדמה עליה הם חיים היא חלק מכדור ענק – והיו להם מספר רמזים לכך.

תחריט מספר לימוד מימי הביניים, משנת 1550, שמסביר מדוע אנו רואים את תורן הספינה אחרי שגוף הספינה נעלם באופק – כי העולם כדורי. מתוך אתר סוכנות החלל הישראלית.

אכן הראיה הטובה ביותר על הכדוריות היא מתצלומי הלוויינים, המשקיפים על כדור הארץ ממרחק.

שאלת כדוריותו של העולם אינה שאלה פיסית אלא גם שאלה רוחנית.

כפי שצטטנו לעיל בשם האדמו"ר "ישמח משה" תלויה בזה הבנה של דרך הופעת ה' בעולם. והדברים מובאים בארוכה גם בפירוש "אור החיים"  על הפסוק "ויכולו השמים והארץ" (בראשית פרק ב פסוק א). כך לשונו של "אור החיים":  "ומקובלני מפי זקני תורה שטעם עשה ה' העולם כדורי…" (להמשך הדברים ראו נא כאן).

מסורת היא שהגר"א חולק על עמדה זו ומציג את העולם כשטוח. הגר"א סומך דבריו על הפסוק "לאחוז בכנפות הארץ", והלכה היא בהלכות ציצית שכנף הבגד איננה חייבת בציצית אם היא עגולה ("עליות אליהו").  דעה זו כתובה בפירוש בנו ר' אברהם על תקוני הזהר (ראו נא כאן).

הרב יוסף ענגיל בהערתו ב"גליוני הש"ס", על דברי הגמרא במסכת שבת דף עה עמוד א: "מניין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות?", מביא את הדעות השונות ותמה בסוף דבריו על האפשרות לטעון שהארץ שטוחה: "וגם אין זו סברא לבד של חכמי האומות רק הוא מבואר במופת".

הערה בספר "גליוני הש"ס" על דברי הגמרא במסכת שבת דף עה עמוד א: מניין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות?…

המעיין בדבריו ימצא כי טשטוש התחומים בין המבט המדעי לבין המבט הרוחני הביא לדעה, שאין ללמוד את הלכות קידוש החודש לרמב"ם, היות וחישוביו בנויים על חכמת האומות, על יסוד שהעולם הוא ככדור !

שבת שלום

וחודש אדר שמח

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

בע"ה

וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע… וְאִם-בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ…

(ויקרא פרק יג  פסוקים ג-ד)

רשימה לפרשת תזריע 

שיעור "כתם". מתוך ספר "לחם ושמלה" יורה דעה סימן קצ. ד"צ לבוב תרכ"א (1861)

שני שיעורים נאמרו: אחד בנגעים ושני בדיני כתמים, ושניהן כגריס.

במסכת נגעים אומרת המשנה בפרק ששי:

כיצד מודדים שיעור זה?

בשאלה מורכבת זו דן הרב יונה לאנדסופר בספרו "מעיל צדקה" תשובה כ"ז.

תשובה זו היתה לאבן פינה בכל דיון בשאלה משמעותית זו לטהרת אשה לבעלה (דיני "כתמים").

לאחר כל החשבונות מגיע הרב יונה למסקנה אותה הוא מציג בשרטוט, לכאורה לאמר: "כזה ראה וקדש".

ברם ההסתמכות על שרטוטים  יכולה להיות בעייתית.

ספר "מעיל צדקה" מצוי בשתי מהדורות וותיקות. הפוסקים עמדו על כך שבשתי מהדורות השרטוטים אינם תואמים !

מהדורה ראשונה נדפסה בעיר פראג, בה חי המחבר ונפטר בגיל צעיר, בשנת תקי"ז (1756)

שו"ת "מעיל צדקה". מהדורת פראג תקי"ז (1756). עותק ספריית הרמב"ם

והשניה בעיירה  סדילקוב בשנת תקצ"ה (1835).

שו"ת "מעיל צדקה", מהדורת סדילקוב תקצ"ה 1835. עותק ספריית הרמב"ם

הסבר השרטוטים: בדיני כתמים (להבדיל מדיני נגעים) לא משנה צורת הכתם אלא השטח הכולל שלו. כלומר אין זה משנה אם הכתם עגול, רבוע, מעויין או משולש. הגריס, שהוא גרעין/גרגיר קטניות הוא בטבעו עגול ולכן זו הצורה הבסיסית ועל פיה מודדים. בטבלה בחלק התחתון מצויירים שני עגולים. מפני שהרב יונה לאנדסופר הסתפק באיזה גודל גריס (בינוני /גדול) עסקה המשנה הוא הציע שתי אפשרויות. אנחנו נוקטים להלכה כשיעור המצוייר בעיגול הימני (מסומן בתוכו באות ה).

כאמור, הפוסקים עמדו על כך שבשתי מהדורות השרטוטים אינם תואמים !

יש הפרש של כשני מ"מ בין שתי העיגולים הנ"ל לטובת מהדורת סדילקוב. זה אינו הרבה אבל יכול להיות משמעותי לדינא.

כתב על כך המומחה לענייני שיעורים, הרב אברהם חיים נאה, בספרו "שיעורי תורה" (ירושלים, תש"ג 1943):

הרב נאה סבר, שצדק המדפיס הראשון בפראג, וכי שיעור הגריס הוא "רוחב ערך 21 מלימ"ט".

כהצעה שימושית הציע להשתמש במטבע שהיתה נפוצה בעת הדפסת ספרו:  "כרוחב המיל הא"י"

1 מיל ארץ ישראלי. קוטר 21 מ"מ. מקור: ויקיפדיה

הרב מרדכי אליהו, במהדורה ראשונה של ספרו "דרכי טהרה" (ירושלים תשד"ם 1984) סבר שגודל הגריס רק 19 מ"מ.

וכמטבע העוברת לסוחר, שאיתה אפשר למדוד, הציע את האסימון.

"דרכי טהרה" (מהדורה ישנה) עמ' כא

בילדותינו שימש אותנו האסימון לשיחות באמצעות הטלפונים הציבוריים בעת שלמדנו בפנימיות. מי מהנוער של היום מכיר זאת?

אמש בעת ניקוי  המזווה בביתי לפסח מצאתי שני אסימונים. פריט אספני לכל הדעות.

אכן במהדורה החדשה של ספר "דרכי טהרה" (ירושלים, תשע"א 2011) הרב מרדכי אליהו אינו מזכיר את האסימון,

וכבוד הרב חוזר להשתמש בשיטה הישנה של השרטוטים !

"דרכי טהרה" (מהדורה חדשה), עמוד בסוף הספר.

שיטתו של הרב נסים קרליץ, בספרו "חוט שני" על הלכות נדה (בני ברק תשע"ח 2018), ששיעור גריס 18 מ"מ. ועל זה כותב:

"ודע דמה שמצוייר גודל הגריס בשו"ת מעיל צדקה בספר המצוי בינינו, אין הוא השיעור האמיתי, מפני שצילמו את הספר והקטינו אותו, ובמקור הספר מעיל צדקה היה השיעור גדול יותר [וכהיום  הדפיסו את הספר בציור המקורי]" (עמ' קנב-קנג)

נראה שהרב נסים קרליץ אינו מתייחס למהדורת סדילקוב תקצ"ה (1835) שהצגנו לעיל, כי אז לא השתמשו בטכנולוגיה של צילום, אלא למהדורה מאוחרת. הבעייתיות של הסתמכות על צילומים ברורה, ולמרות זאת גם הרב קרליץ מוסיף שרטוט זה:

לסיכום:

חישוב שטח הגריס, ככל חישוב שטח, נמדד במידת המילימטר*.

אך "טוב מראה עיניים" מנתון יבש של כך וכך מילימטר, ולכן נוספו שרטוטים כנלווים (ולא כמחליפים!) בספרי הלכה רבים.

שבת שלום

אבישי

*

גם הרא"ח נאה וגם הרב נסים קרליץ מסתמכים על הציור של ה"מעיל צדקה", ובכל זאת הרא"ח נאה גורס שקוטר הכתם הוא 21 מ"מ ואילו הרב קרליץ כותב ששיעורו הוא 18 מ"מ. הייתכן?

הצעתי היא, שההבדל נובע מהשאלה אם מחשבים בציורו של ה"מעיל צדקה" את עובי הקו שבציור. בדפוס הראשון ציורו השרטוטים במכחול גס. הרא"ח נאה שיער את ההיקף החיצוני והרב קרליץ את הפנימי. במדידות שערכתי עובי הקוים בשני צדדי העיגול הוא כשנים-שלשה מ"מ. מה דעתכם?

נספח תגובות:

1.

בס"ד כ"ח באדר שני תשע"ט

לידידי היקר אבישי

בהתייחס לטורך השבועי, רצ"ב כמה פירורים להשלמת הטור השבועי על הגריס.

"והוא כמטבע שישה צל כסף … ויוצאה כעת בעשרה צל אעסט' וועהרונג…" (מתוך ספר "לחם ושמלה")

במשפט הזה מוזכרים שתי מטבעות שונות, צל' ו- ווערונג

ובכן צל הכוונה לקיצור של "צלם" כיוון שהיה מוטבע צלב על המטבע הנקרא קרוייצר הוא כונה על ידי היהודים צלם או בקיצור צל'.

התמונה לקוחה מויקיפדיה בערך Kreuzer  (בגרמנית) מטבע משנת 1776

ניתן לראות בצד שמאל את הצלב המוטבע על הקרוייצר

https://en.wikipedia.org/wiki/Kreuzer

את המידע למדתי מאבי מורי הרב ישראל נ"ע שהיום היורציי"ט שלו.

—————————————————

1. 1. אעסט' וועהרונג – הכוונה לווערונג אוסטרי Oesterreichische Waehrung
      בשנות ה- 60 וה-70 של המאה ה-19 אכן היה מושג בארצות ההבסבורגיות (הונגריה, אוסטריה, וגליציה וכו') Österreichische Währung= הילך אוסטרי.  הילך הכוונה למטבע חוקי העובר לסוחר.

• הערה ערב הפסח – מצינו בשטרות למכירת חמץ את הראשי תיבות אעס"וו וראשי תיבות אלו פשרם וורונג אוסטרי חוקי – Authorisierte Oesterreichische Waehrung

את סעיפים 3 ו- 4 למדתי מידידי ומורי ר' יעקב לוינגר יבדל לחיים טובים וארוכים.

בברכה,

ערן רביב – רבבה

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

משפחת רבי עקיבא איגר בהגדה של פסח

רשימה לשבת הגדול

"שלחן עורך". ציור בהגדת וינה תרפ"ח 1928

השבוע קבלנו שקית ובה הגדות של פסח, תרומה של משפחה ממושב שרשים בגליל התחתון.

אחת מהן היא הגדה מעוטרת בציורים נאים שנדפסה בוינה בשנת  תרפ"ח 1928 בבית הדפוס של יוסף שלזינגר.

הציורים הודפסו על דפים נפרדים וצורפו לספר.

הגדות עם איורים צבעוניים ויפים יש לרוב, ברוך השם.

המיוחד בהגדה זו היא הערה המופיעה בשולי העמוד שאחורי דף השער ובה פרטים על מהדורה זו, שהיא הדפסה שניה בתוספת ציורים, באותו בית דפוס. המהדורה הראשונה קדמה לה בשנה .

בהערה מצויין כי דמויות החכמים המצויירות בהגדה לקוחות מדיוקן פניהם של גדולי הרבנים של המאה התשע-עשרה: רבי עקיבא איגר, רבי משה סופר, בנו ר' אברהם שמואל בנימין סופר ונכדו רבי שמחה בונים סופר !

יש להעיר שרבי משה סופר, הידוע בכינויו החת"ם סופר, היה בזיווג שני חתנו של רבי עקיבא איגר. לפיכך יש לנו כאן ארבעה דורות במשפחה אחת.

אחר הפסקה בהגדה : מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסבין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית – מופיע הציור המקסים הבא על כפולת עמודים.

נשים לב לפרטים בתמונה. ברקע השמש עולה וזורחת (כי הגיע זמן קריאת שמע של שחרית), התמונות הן של נוף ארץ ישראל.

סביב השולחן יושבים חמשה חכמים (כמסופר בהגדה) אבל רק ארבע פניהם אלינו, ואלו החכמים שדמויותיהם היו מוכרות (משמאל לימין): ר' עקיבא אגר, החתם סופר, בנו ה"כתב סופר" ונכדו "שבט סופר" (נפטר תרס"ז 1907).

נביט על השולחן. השולחן אינו "שולחן הסדר", כמו התמונה בראש רשימה זו. אין עליו מצות, ארבע כוסות ושאר סימני הסדר. האם החכמים עוסקים כאן בלימוד תורה והלכות החג במחצית השניה של הלילה?

על סוגיה זו של המעשה בהגדה על החכמים המסובין בבני ברק (האם אירע בליל הסדר או במועד אחר?), והיא גם קשורה בהלכות אפיקומן (עד מתי סוף זמן אכילתו: עד חצות או כל הלילה?), נכתב רבות בפרשני ההגדה, ראשונים ואחרונים.

למעשה זה יש מקבילה בתוספתא למסכת פסחים פרק עשירי, הביאו הגהות מיימוניות בהערותיו על סדר ההגדה לרמב"ם. וכך כתוב בתוספתא:

הלכה יא
אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כגון אגוזין תמרים וקליות חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו

הלכה יב
מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש.

שבת שלום

חג פסח כשר ושמח

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

בע"ה

"עוז ואמונה"

רשימה לחג פסח

הרב אחיעד אטינגר בשער ישיבת "עוז ואמונה" בשכונת "נוה שאנן". המקור: אתר הישיבה.

הרב אחיעד אטינגר ברחובות שכונת "נוה שאנן". המקור כאן.

גיבור השנה בעיני הוא הרב אחיעד אטינגר הי"ד.

גיבור בחייו – אב לשנים עשר ילדים. גר במשך תשע שנים בשכונת "נוה שאנן" בתל אביב והקים בה את ישיבת "עוז ואמונה".

גיבור במותו – בעת שנסע מביתו בעלי שבשומרון לישיבתו בשכונת "נוה שאנן" בתל אביב סב על עקבותיו כדי להלחם במחבל.

שכונת "נוה שאנן" הוקמה בשנת תרפ"א 1921 בדרומה של תל אביב כשכונה עצמאית ובשנת תרפ"ד 1924 סופחה לעיר תל אביב.

השכונה ידעה ימים יפים אך נסיבות הזמן (כגון בניית התחנה המרכזית הישנה והחדשה) גרמו לשינוי בתדמיתה עד שנהפכה בשנים האחרונות למשכנם של עובדים זרים רבים (קיצור תולדות השכונה ראה באתר עיריית תל אביב).

לכבודו ולזכרו של הרב אחיעד אני מגיש שני מסמכים שכתב רבה  הראשון של שכונת נוה שאנן, הרב מאיר חנוך בן ישי. המסמכים מצויים בתיק בארכיון הספריה  ובו חלופי מכתבים הקשורים לרבנותו של הרב בן ישי בשכונה זו בשנים הראשונות להקמתה.

מסמך אחד עוסק בשמירת שבת והשני הוא טופס מכירת חמץ.

א. דיווח על מצב שמירת השבת בשכונה. תרצ"ד 1934.

בניגוד לניראות כיום, העיר תל אביב בעשורים הראשונים להקמתה היתה עיר מסורתית ובה כבדו התושבים את השבת ושמירתה ברשות הרבים. כך עולה מדיווח מפורט שכתב הרב בן ישי בנידון.

ב"ה

נוה-שאנן, יום כ"ג לחדש מרחשון תרצ"ד.

הרב

מ. ח. בן –ישי

נוה שאנן.

לכב' הרבנים הגאונים שליט"א, הרבנים הראשיים כאן

העתקה נשלחה לועד משמרת השבת שבת"א.

ר.מ.נ.

א)

בתשובה למכתבכם מיום ז' לח"ז, שקבלתיו זה שלשום, אשר בו נתבקשתי להמציא לכם אינפורמציא על מצב שמירת השבת בשכונתי ועל האמצאים שאני אוחז בהם ושאני אומר לאחוז בהם למען הצל את השבת מחללה, הנני מתכבד להודיע, כי-בדרך כלל- אין לי להתלונן על חילול שבת בשכונתי, חוץ מבשתתי הנקודות דלמטה, אשר מקורן בפירצה הכללית התל-אביבית, וכ"ז שלא תגדר הפירצה במקורה בת"א הרי כל עמלי בנקודות האלה לריק. הפתגם: "לא עכברי גנבא אלא חורא גנבא" ידוע.

ב)

מיום דרכה רגלי על אדמת נוה-שאנן ועד היום הזה לא פסק פי מלהטיף ולחזור ולהטיף על גודל קדושת השבת ועל ערכה לבני ישראל. כמעט שאין שבת (לעתים לא רחוקות גם בימות החול) אשר הקהל לא ישמע מפי דברים דוקרים כלפי פורצי גדר ומפירי ברית, והודות לעמלי הרב הזה כבר פסקה השקאת הגנים בשבת זה רבות בשנים; כבר אין שטיחת בגדים נגד השמש (שהיה תחלה כעין מנהג קבוע) בשבת; כבר אין קול צריחת הגמופונים בשבת; כבר אין הוצאת סחורות מן החניות בשבת.

ג)

בכל מקרה של התפרצות מצד איזה יחיד אני ממהר לשלוח אנשים אל המקום והפירצה נחנקת באבה. כשיש צורך אני מזמין את המתפרצים אלי הביתה וכמעט כולם נשמעים וצייתים, והכל מסתדר בע"ה באין קול ואין צוחה.

ד)

פעם אחת באה תלונה מצד ועד משמרת השבת שבת"א על אחד האופים מנ"ש שאין ציית לתקנות הועד במאפיה שלו, הוא הוזמן אלי והבטיח לציית מהיום ההוא והלאה וגם שלם קנס לקפת הועד משמרת השבת כידוע מתוך דו"ח של משמרת השבת.

ה)

מזמן לזמן הנני יוצא בעצמי בהדי פניא דמעלי שבתא והנני מפקח על סגירת החניות בזמנן בע"ש,והיות ושונא אני את ההתנקשויות ואת הקטטות  הנני נוהג להקדים ולהודיע לבעלי החניות למען ימהרו ויסגרו את חנויותיהם לפני צאתי ואני יוצא ומוצא כבר את החנויות סגורות בלי רעש ובלי קול.

ו)

לפני זמן מה יצא רינון על החנונים שבנ"ש, הזמנתי אלי את כל בעלי החנויות שבנ"ש לישיבה (ועד משמרת השבת שלח גם הוא ביאת כחו לישיבה) וסוף דבר שחתמו כולם על כתב התחייבות  לשמור על קדושת השבת בכל היקפה;  לבקשתם יצאתי בכרוז אל הקונים שיכינו להם כל צרכי שבת במועד הראוי ולא ילחצו על החנונים בשעה מאוחרת דוקא (גליון אחד מטופסי הכרוז רצוף בה).

ז)

היה מקרה בת"א בבית מרזח שע"י האופירה מוגרבי שהעיז לחלל את השבת בעסקו בפרהסיא. לרגלי העובדא, כי הבעל המשכיר  הוא הד"ר של שכונת נוה-שאנן, ד"ר שיפר,  נתבקשתי להשפיע על בית המרזח באמצעית  הד"ר שיפר בעל הבית, המשכיר; כתוצאה מזה המציא לי הד"ר שיפר תעודה בכתב מבעל בית המרזח השוכר, כי הוא מתחייב בקנס למנוע כל דבר חילול שבת בפרהסיא; ולא דבר קל  היה הדבר הזה  להוציאו לפועל ועכ"ז  הסתדר בע"ה עצהיו"ט; עצם התעודה שמורה עמע ולועד משמרת השבת שלחתי העתקה ממנה.

ח)

בזמן האחרון התפרץ אחד לעסוק בבנין ביתו  בשבת; היה נראה שנצטרך לאחוז נגדו אמצעי כפי', כי הראה א"ע קשה כברזל, ביחוד היה זה ענין עם קרקפתא דלא מנח תפילין ומומר לשתות, אבל סוף דבר נענה גם הוא והבטיח שלא לחלל את השבת בפרהסיא !

ט)

יש מקרים בנ"ש בחלבנים שמכרו את בהמותיהם או שיצאו מנ"ש מתוך הלחץ שלחצתי עליהם.

י)

אפשר היה לקבל ספוק מלא ממצב מנוחת השבת שבנ"ש לולא שתי הנקודות דלמטה ה"ה: 1) מכוניות תל-אביביות עוברות דרך רחובות נ"ש ו2)מחלקי החלב המובילים חלב לת"א דרך רחובות נ"ש וזה אחריו גם חלול שבת בצנעא לבעלי הפרות ברפתים, ונגד הפירצה הזו אני חסר אונים ואין בכחי לעשות דבר כ"ז שלא תסתם הפירצה במקורה בת"א. שנים שלמות נלחמתי  נגד זה אבל ללא תועלת,  יש לא ענין עם עמי הארץ ועל טענותי אליהם הם עונים לי: "מדוע בת"א מותר ובנ"ש אסור" ואין הסברותי עושות רושם בזה.

אנשים שאני משתמש בהם לעניני השבת הם : א) ה' הרצק; ב) ה' זימן; ג) ה' מרדכי כהן; ד) ה' קוגל; ה) ה' חולודנקו; ו) ה' גולומבורסקי; וז) ה' בלומנקרנץ.

החותם בכל הכבוד מאיר חנוך בן ישי רב בנוה שאנן.

הערה: אין אני מחזיק טובה לעצמי בדברים  [שפרטתים] למעלה ואני רואה אותם כחובה אלמנטרית שלי, וגם אין אני מזכיר אותם לשם פירסום ואין אני אלא עונה  על מכתבכם שקבלתי, ולולא מכתבכם זה לא הייתם שומעים את הדברים האלה מפי עד היום.

———————————————-

ב. טופס מכירת חמץ. תרצ"ט 1939

הרב יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל, באחת משיעוריו, ציין שחג הפסח הוא חג ה"לומדישה" ביותר מבין הימים טובים. וכהכנה לו צריך ידע רב בתחומי הלכה שונים. כדוגמא לכך אמר:  כדי למכור חמץ צריך להיות מומחה בחושן משפט, שהרי שטר מכירת חמץ הוא קשה להבינה על פי דין במסגרת כל דיני ממונות… ("סיפור יציאת מצרים והתשובה לבן החכם: שיעור מפי השמועה ממרן הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל". מתלמידו הרב שלמה זאב פיק. בקובץ אבני משפט (רחובות) ג תשס"ד עמ' 191-203).

גם שטר זה שלפניכם ארוך ועמוס בפרטים. שלחתי שטר זה לעיונו של הרב מרדכי אליהו רפאלי, שכתב ספר על "מכירת חמץ" (ירושלים תשס"ה). בשיחה טלפונית אמר לי, כי מחבר השטר היה תלמיד  חכם עצום, ויש בשטר חידוש בעניין של קניין דבר שלא בא לעולם.

אני הקפתי במסגרת אדומה את המחוייבות של הרב מאיר חנוך בן-ישי לתושבי השכונה. הרב מכר את החמץ של כולם, גם אלו שלא הגיעו לפניו למכור את חמצם.

"… וגם את המקומות אשר בהם נמצא החמץ של האנשים היושבים בנוה שאנן ובסבי-בותי' שלא באו עד עכשיו למכור את חמצם לאיזו סבה שהיא"

"… והן של אותם האנשים בנוה שאנן וסביבותיה שלא מכרו את חמצם עד עכשיו…"

וע"ז  בעה"ח (=ועל זה באתי על החתום) יום שני בשבת בארבעה עשר יום לחדש ניסן בשעה חמישית ביום שנת חמשת אלפים ושש מאות ותשעים ותשע לבריאת העולם למנין שאנו מונין כאן בנוה שאנן, תל אביב, ארץ ישראל והכל שריר וקים.

נאום מאיר חנוך ב"ר פסח ז"ל בן ישי רב דפ"ק נוה שאנן

חג פסח כשר ושמח

מלא עוז ואמונה.

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

בע"ה

רשימה לפרשת קדושים

 (נכתבה ב"יום הזכרון לשואה")

דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם

לעזריאל קרליבך ב"ספר החורבן" יש קטע מפעים על קדושת החיים היהודיים ובו ניתוח עומק של שנאת העמים לעם ישראל.

מסר דומה מצאתי השבוע כשעיינתי בכתבי האדמו"ר מקאליב,שנפטר לפני ימים אחדים.

האדמו"ר ר' מנחם מנדל טאוב מקאליב היה ניצול מחנה המוות אושוויץ. כל ימיו עסק בהנצחת הגבורה היהודית בשואה ובקירוב לבבות ישראל לאביהם שבשמים. ניכר היה בדמותו החיצונית, כי זקנו לא גדל בעקבות טיפולים כימיים שעבר במחנות.

על הפסוק הפותח את פרשת קדושים, דבר אל כל עדת ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, הקדיש האדמו"ר מקאליב עמודים רבים בספרו "קול מנחם" (ראשון לציון, תשל"ה 1975), ושם מצאתי את הפנינה הבאה:

מאז ומתמיד אומות העולם רודפים ושונאים את כלל ישראל, שהם לא מבינים למה כל העדה כולם קדושים, כולם רוצים ללמוד, כולם רצים לדבר מצוה, כולם גדורים בעריות, ואילו אצלם אין הדבר כן, אלא ישנו אחד שהוא כביכול נזיר ומובדל מעניני העוה"ז והוא מוציא את כל הציבור ידי חובתם. והם יכולים ללכת בשרירות לבם, כמו שרואים. 

———————————————–

ברשימתינו השבועית  נשתף אתכם במחקר קטן שבא לידינו ושהתגלגל לכיוון בלתי צפוי.

בעותק ספריית הרמב"ם בשער ספר נתיבות המשפט (דפוס קניגסברג תרי"ט 1859) מצאנו שתי חותמות בעלות.

חותמת אחת של הבעלים הראשונים, עליה כתוב:

יצחק במ"ו שמואל ספירשטיין

מורה הוראה דפה גראיווא

וחותמת שניה של הבעלים האחרונים. חותמת זו נחתמה גם פעמיים על גבי החותמת הראשונה.

אליהו אהרן מילייקאווסקי

חונה פה

גראייעווא

הרב אליהו אהרן מיליקובסקי, היה רב בעיירה גרייבה ועלה ארצה בשנת תרפ"ח. כיהן כחבר הרבנות בתל אביב וספרייתו הפרטית נתרמה לספריית הרמב"ם.

בעבר כשהוצאתי חוברת הספדים "דבר לדור" על הרב קוק זצ"ל, אחת התגליות היתה הספד שמצאתי בכתב ידו של הרב אליהו אהרן מיליקובסקי, שהיה אמור לשאת בבית כנסת בתל אביב אך מפאת מחלה ההספד נשאר בכתובים.

זכרתי שהרב קוק נולד בעיירה גרייבה והרי חתימות אלו גם הם של רבני גרייבה, ולכן החלטתי לחקור את החותמת הראשונה, זאת של הרב יצחק ספירשטיין, דמות שאינה מוכרת.

פניתי לרעי חנוך גוטליב. בדיקה ראשונה שלו העלתה שהיו שתי עיירות בשם זה. אחת בלטביה , בקרבת העיר דווינסק, בה נולד הרב קוק והשניה בפולין, בפלך לומז'ה ובאיזור העיר ביאליסטוק, שם כיהן ברבנות הרב מיליקובסקי ומורה ההוראה ר' יצחק ספירשטיין.

בהמשך חנוך שלח לי מה שמצא על משפחתו של ר' יצחק ספירשטיין ובעיקר על בנו יעקב.

תמונתו של יעקב ספירשטיין. המקור כאן.

יעקב ספירשטיין היגר לארה"ב בשנת 1905 ופתח בקליבלנד עסק  לממכר גלויות. תחילה מכר את הגלויות עם עגלה הרתומה לסוס, בהמשך הצטרפו אליו בניו והעסק התפתח. ובסוף ימיו (1980) החברה שהקים גלגלה מחזור של חצי מליארד דולאר בשנה!

בניו שינו את שם משפחתם מספירשטיין לסטון. קריית החינוך טלזסטון, היא מיזם שהוקם במימונם. המחשבה היתה להעלות לארץ ישראל את ישיבת טלז האמריקאית ששכנה בקליבלנד במימון משפחת סטון (מקליבלנד) ולכן צירוף השמות טלז/סטון.

בנו יצחק (ארוין), בספר יזכור של העיר ביאליסטוק (ראו נא כאן), מספר את קורות חייו של אביו. להלן שני קטעים של המקור האנגלי ולאחריו תרגום של רעי חנוך גוטליב. תודתי מסורה לו

1. הפתיח. מספר את נסיבות בריחתו של אביו מגרייבה הפולנית.

My father, Jacob Sapirstein, was born in Bialystok and later lived in Grajewo, a nearby village. In 1905, the Cossacks came and burned it down. At that time the Russo-Japanese War was being fought, and my father decided to leave rather than go into the army, because he had seen his friends coming back as cripples. He watched despairingly as straw-filled wagons pulled up, disgorging maimed soldiers with no concern for their welfare. Families and friends had to take care of them as best they could. My father vowed to leave home to escape the Czarist oppression.

He went to Szczecin, then crossed the border into Germany. The Jewish community there put him in a hospital for six weeks to build him up because of malnutrition.

אבי, יעקב ספירשטיין, נולד בביאליסטוק ואח"כ חי בגרייבה, כפר קרוב. ב 1905, הקוזאקים הגיעו ושרפו את העיירה. בו בזמן היתה מלחמת רוסיה-יפן ואבי החליט לעזוב במקום להתגייס לצבא, כיון שראה את חבריו חוזרים נכים מן המלחמה. הוא התבונן בייאוש בעגלות מלאות קש, ובהן חיילים פגועים, ללא כל דאגה לרווחתם. חבריהם ומשפחותיהם היו צריכים לדאוג להם ככל שיכלו.אבי נשבע שיעזוב את הבית על מנת להמלט מהדיכוי הצארי.

הוא הלך לעיירה שצ'צין ומשם חצה את הגבול לגרמניה. הקהילה היהודית סייעה לו להתאשפז בבית חולים למשך 6 שבועות על מנת לחזק את עצמו בגלל שהיה בתת-תזונה

      2. הסיום. הנקודה היהודית בכל מהלך חייו.

Throughout his life, Jacob Sapirstein has observed the Sabbath and remained active in Jewish organizations. He was one of the founders of the Hebrew Academy of Cleveland, a day school with over 800 students. He purchased 400 dunams of land in Israel and helped establish Kiryat Telshe -Stone, a growing city.

כל חייו יעקב ספירשטיין שמר שבת ונשאר פעיל בארגונים יהודיים.הוא היה אחד ממיסדי ההיברו-אקדמי בקליבלנד – בית ספר עם מעל 800 תלמידים. הוא קנה 400 דונם בארץ ישראל ועזר להקמת קרית טלז-סטון.

בספר "גראיווע – יזכור בוך", ניו יורק 1950, מופיעה מודעת הנצחה למיודענו, בעל החותמת.

יצחק ספירשטיין החתום על המודעה הינו אחיו של יעקב, שנולד בשנת 1892, שהיא גם שנת פטירת אביו .

פרשת חייו של יעקב, מפליט נרדף לנדבן יהודי עשיר, מסמלת את תנודות חייו של היהודי בארצות גלות. פעם למטה ופעם למעלה.

שבת שלום

אבישי

——————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

"וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ"

ויקרא, פרק כה פסוק כח

רשימה לפרשת בהר

פרשת השבוע עוסקת רבות בענייני כספיים. כידוע, העולם עומד על הכסף ו"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים". סכסוכים כספיים הם דבר נפוץ ובתי הדין נדרשים להם תדיר לבקרים.

תחילת הפרשה עוסקת במי שמוכר שדהו נחלת אבות. סביר להניח שהמוכר את אחוזת משפחתו נאלץ לעשות זאת ממצוקה כספית. התורה מאפשרת לו לפדות בחזרה את שדהו. במידה ו"אִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ", אוטומאטית תחזור השדה אליו בשנת היובל.

ספר "די השב" נדפס בליוורנו בשנת תרי"ז (1857). בספר קובצו תשובות של שני חכמים מתוניס: ר' יצחק בונאן ור' יהודה הלוי.

רמוזים שמותיהם בשם הספר: די ראשי תיבות: דוד יהודה.

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

בסוף הספר נדפס קונטרס "המרת דת פוסלת". הקונטרס בן שבע דפים עוסק בשאלה סבוכה בדיני ירושה (מה הדין ביהודי שהמיר דתו  ויש לו בנים כשרים, ולאחר מיתתו של המומר נפלה לו ירושה, האם בניו זכאים לקבל אותה? ). הקונטרס חובר על ידי הרב ישראל אליקים, שהיה שד"ר ושליח חברון לצפון אפריקה. כידוע לתפקיד השד"רות נבחרו תלמידי חכמים מובהקים.

חתימת קונטרס "המרת דת פוסלת". "הכ"ד (-הלא כל דברי) איש צעיר גלה בריש גולים מארצו יצא ארץ מרחקים / עמ"ק חברון שושנת העמקים/ הלומד תורה לפרקים/ ביו צוקו'ת ובין צרת'ן נותן ריוח בין הדבקים / שפיל ואזיל בשליחותייהו דרבנן קדישי להחיות נפשות עצובות הנאנחים והנאנקים / שם בה' מבטחו שלוחי מצוה אינם נזוקים: הצעיר ישראל אליקים ס"ט"

כאשר שב הרב ישראל אליקים משליחותו בחוץ לארץ לחברון נכלא בבית סוהר למשך שלשה חדשים !

תלמיד חכם מובהק זה נקלע לתוך סכסוך על מנהיגות קהילת חברון, שגרר עמו דרישה לחובת דיווח על כספי ציבור הן מהממונים והן מהשלוחים.

תיאור כליאתו של "הרב הגדול ישיש למאד ושמו ה"ר ישראל אליקים" בעיתון "המגיד" מיום ג' מנחם אב תרכ"א, 10 ביולי 1861.

פרשה מביכה זו הפכה לנושא בינלאומי ורק התערבותו של הקונסול ההולנדי [!] הביאה בסוף לשחרור של חכם ר' ישראל אליקים מבית המאסר.

כתב על כך אברהם בן יעקב בספרו "יהודי בבל בארץ ישראל" (ירושלים תש"מ) עמ' 24-25, ראו נא כאן.

הואיל ונגענו ברשימתנו זאת בנגיעות כספיות, נסיים במה שמעתי בשם הרבנית חנה טאו זכרונה לברכה. הרבנית בשעה שהיתה מצחצחת את פמוטי הכסף לכבוד שבת היתה מסברת לבנה: ראה נא, כסף דורש צחצוח והקפדה תמידיים, שלא יעלה חלודה.

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com